إن عبارة "الثقافة العربية"، على الرغم من أنها تبدو في القراءة الأولى عادية للغاية، إلا أنها في الواقع مصطلح يعاني من عدم اعتراف أو فهم أساسي بخصوص جوهره. بالنسبة لمعظم السكان اليهود في إسرائيل، يشير هذا المصطلح إلى "ثقافة أقلّ شأنًا" أو "غير مثيرة للاهتمام". بين السكان الفلسطينيين في إسرائيل، وللأسف، هي عبارة غير مفهومة، بكلّ بساطة. ينشأ هنا الكثير من الشباب العرب دون توجّه أساسي لثقافة أو لفنّ.

إذًا، إذا كان معنى مصطلح "الثقافة العربية" يثير تداعيات سلبية أو إشكالية (في أحسن الأحوال)، فما هي التداعيات التي يثيرها مصطلح "الثقافة الفلسطينية"؟

نشأت هنا أجيال كاملة من اليهود والعرب دون أن تدرك أنّ ثقافة واسعة كانت وقامت هنا ذات مرّة، ثقافة غنية ومؤثرة تركت بصماتها على الشرق الأوسط بأكمله. في السنوات الأخيرة، يعود أبناء الجيل الثالث للنكبة (الفلسطينيون من مواليد السبعينات أو الثمانينات) إلى جذورهم ويعيدون خصائص تلك الثقافة إلى مجتمعهم. في المجتمع اليهوديّ، وهو مجتمع يمرّ بعمليّة تطرّف، يخافون من ذلك. لماذا؟ ما هو المثير للرعب في الموسيقى، السينما، المسرح والشعر لدى أبناء مجتمع وشعب لا يزالون يعيشون، يعملون ويبدعون هنا؟

من أجل إثراء الحياة الثقافية للجمهور الفلسطينيّ، الذي يعاني من شُحّ ثقافيّ، غير منصف ومفروض من قبل المؤسّسة، يجب أن تتاح له ثقافته التي لا تزال تُقصى عنه بشكل منهجيّ. في الوقت نفسه، ومن أجل مكافحة ذلك الخوف الذي تمليه الأيديولوجية المتطرّفة، يجب أن يُبيَّن للجمهور اليهودي، الذي يعاني من جهل عميق في الموضوع، أن العفريت ليس رهيبًا للغاية وأنه ليس هناك ما يهدّد وجوده.
كيف نقوم بذلك؟ كيف نعيد الثقافة الفلسطينية إلى الواجهة، من أجل كل الناس الذين يعيشون هنا، العرب واليهود على السواء؟ نحتفي بها في شوارع المدينة، في الأماكن العامّة.

وليس هناك مدينة أكثر ملاءمة من حيفا، التي تعتبر عاصمة الثقافة الفلسطينيّة، لترسيخ ثقافة الشعب الفلسطيني.

البلدة التحتانية في حيفا هي أفضل مكان لذلك. إن ازدهار المصالح التجارية الفلسطينية وأماكن الترفيه في المنطقة غير كافٍ، لأنّ هذه عبارة عن مؤسّسات ترفيهية خاصة، وهي ليست مركزًا ثقافيًّا يتم تمويله من أموال دافعي الضرائب الفلسطينيين (ضمن أمور أخرى). من خلال المهرجان، نطمح إلى جعل الثقافة الفلسطينية في متناول الجمهورين (اليهوديّ والعربيّ) في الحيّز العام المشترك للمنطقة التي كانت ذات يوم المركز الثقافي لحيفا.

المدير الفني: رامي يونس
الإنتاج: بيت الكرمة، حيفا

צירוף המילים ״תרבות ערבית״, על אף שבקריאה ראשונה נראה די בנאלי, הוא דווקא מושג שסובל מאי הכרה או הבנה בסיסית לגבי מהותו. בקרב רוב האוכלוסייה היהודית בישראל, המושג מעלה אסוציאציה של ״תרבות נחותה״ או ״לא מעניינת״. בקרב האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, למרבה הצער מדובר בצירוף מילים פשוט לא מובן. צעירים ערבים רבים גדלים כאן ללא גישה בסיסית לתרבות או אומנות.

אז אם משמע המושג ״תרבות ערבית״ מעלה אסוציאציות שליליות או בעייתיות (במקרה הטוב), אילו אסוציאציות צירוף המילים ״תרבות פלסטינית״ מעלה?

דורות שלמים של יהודים וערבים גדלים פה מבלי לדעת שפעם התקיימה כאן תרבות ענפה, עשירה ומשפיעה שהותירה חותם על כל המזרח התיכון. בשנים האחרונות, בני הדור השלישי לנכבה (פלסטינים ילידי שנות השבעים או השמונים) חוזרים אל שורשיהם ומחזירים את מאפייני אותה תרבות אל קהילותיהם. בחברה היהודית, חברה העוברת הקצנה, מפחדים מכך. למה? מה כל כך מרתיע במוזיקה, קולנוע, תיאטרון ושירה של חברה ועם שעדיין חיים, עובדים ויוצרים כאן?

כדי להעשיר את חייו התרבותיים של הציבור הפלסטיני הסובל מדלות תרבותית, בלתי הוגנת והמוכתבת מהממסד, יש להנגיש לו את תרבותו שנמנעת ממנו באופן שיטתי. בד בבד, כדי להילחם באותו פחד אותה מכתיבה האידיאולוגיה הקיצונית, יש להראות לציבור היהודי הסובל מבורות עמוקה לגבי הנושא, שהשד לא כזה נורא וכי אין בה דבר המאיים על מקומם.

כיצד עושים זאת? כיצד מחזירים את התרבות הפלסטינית אל קדמת הבמה, למענם של כל האנשים החיים כאן, ערבים ויהודים? חוגגים אותה בחוצות העיר, במרחבים הציבוריים.

ואין עיר מתאימה יותר מחיפה, הנחשבת לבירת התרבות הפלסטינית, כדי להנכיח את תרבותו של העם הפלסטיני.

העיר התחתית בחיפה היא המיקום הטוב ביותר לכך. פריחת העסקים הפלסטיניים ומקומות הבילוי באזור אינם מספיקים, מכיוון שמדובר במוסדות בידור פרטיים ולא בית תרבות המתוקצבים מכספי משלם המיסים הפלסטיני (בין היתר). באמצעות הפסטיבל, אנו שואפים להנגיש את התרבות הפלסטינית לשני הציבורים (היהודי והערבי) במרחב הציבורי המשותף של האיזור שפעם היה מרכזה התרבותי של חיפה.

מנהל אומנותי: רמי יונס

בית הגפן

להרשמה לסיורים ולפרטים נוספים للتسجيل للجولات، ولتفاصيل إضافية
04-8525252 שלוחה 510 או hila@bhagefen.org

בית הגפן – מרכז תרבות ערבי-יהודי, אשר הוקם כחלוץ בתחום הדיאלוג הבין-תרבותי בשנת 1963, הינו עמותה ללא מטרות רווח השואפת לבסס מרחבים משותפים שוויוניים המכילים את מגוון הזהויות והתרבויות בישראל ובעולם.
המרכז מהווה גורם מקצועי מרכזי בתכנים של עבודה בגישה הבין תרבותית ובניית חברה משותפת ומוביל תהליכים חברתיים וקהילתיים ברוח ערכי הדמוקרטיה, תוך הקניית כלים להתמודדות עם הסוגיות המורכבות בחברה מרובת תרבויות.

בית הגפן פועל בתחומי התרבות, אמנות, חינוך ותיירות תוך חיבור לקהילה והרחבה מתמדת של מעגלי שיתוף פעולה עם גופים ומוסדות הפועלים לקידום מטרות דומות בארץ ובעולם.

פעילותנו מבוססת על האמונה כי מפגש והיכרות בין – אישית עם תרבות אחרת – על הסיפורים, הנכסים התרבותיים והרוחניים שלה , חשובים לשבירת המחיצות ובניית אמון בין הקבוצות הלאומיות והדתיות השונות החיות בחיפה ובישראל.

לבית הגפן ניסיון ארוך שנים בפיתוח והוצאה לפועל של תכניות העוסקות בדיאלוג בין תרבותי בחברה מרובת תרבויות עבור קשת רחבה של קהלים באמצעות הצוות המקצועי והמנוסה שלו. בית הגפן יוצר פרויקטים מגוונים באמצעות הדיסציפלינות השונות בהן הוא עוסק; תיאטרון, ספריה, מועדון נוער, העצמה של קבוצות נשים ונערות, תרבות, מוזיקה ועוד.